מחלות וירליות מדבקות בחתולים – מחלת ה-FIV
ד"ר הילה פרבר-וייסמן, וטרינרית, ד"ר טל מאייר, וטרינר.
מרפאת דוליטל לחיות מחמד, וטרינר בכפר סבא.
בחתולים נפוצות מחלות רבות הנגרמות על ידי וירוסים. מחלות אלו נפוצות ביותר בקרב אוכלוסיית החתולים בארץ ולכל מחלה אופן הידבקות ומאפיינים מיוחדים לה. במאמר זה נסקור את מחלת ה-FIV , אשר אינה מופיעה בחיסון המרובע או בחיסון המשולש אותו אנו מחסנים כל שנה.
FIV - Feline Immunodeficiency Virus – כשל חיסוני בחתול
מחלה זו בדומה לאיידס (HIV) בבני אדם מתאפיינת בכשל והיחלשות של מערכת החיסון בחתול. המחלה נגרמת על ידי וירוס התוקף את תאי מערכת החיסון ומונע ממנה להתמודד עם זיהומים ומחלות אליהן נחשף החתול ועם התפתחות תאי סרטן.
חשוב לציין כי הוירוס תוקף חתולים בלבד ואינו מועבר לבני אדם או לחיות אחרות.
הדבקה:
וירוס ה-FIV אינו מועבר בין חתולים במגע אלא מופרש ברוק ומועבר על פי רוב באמצעות נשיכה ולפיכך נפוץ בעיקר בחתולי חוץ משוטטים ובעיקר בזכרים כיוון שהם נוטים יותר להיקלע לקרבות, לנשוך, להינשך ולהיפצע.
העברה מהאם לגורים במהלך ההריון וההנקה אפשרית אך נדירה ובדרך כלל תתרחש רק אם החתולה נדבקה במהלך ההריון וההנקה. חתולה שנדבקה לפני ההריון לא תדביק את הגורים.
שלבי המחלה:
השלב הראשון ה"אקוטי" מופיע חודש עד חודש וחצי לאחר ההדבקה ובו המחלה מאופיינת בחום, הגדלה של קשרי הלימפה ונטייה מוגברת לזיהומי עור ומעיים.
• השלב השני - המחלה הופכת "רדומה" (לטנטית) ולא מופיעים שום סימנים למחלה. שלב זה יכול להימשך שנים רבות ובמהלכו מערכת החיסון הולכת ונחלשת.
• כאשר מערכת החיסון נחלשת מדי יופיע השלב השלישי - הכשל החיסוני.
שלב זה מופיע בדרך כלל בחתולים בני 5-12 ובו החתול נדבק בזיהומים שונים, חיידקיים, פטרייתיים ו/או פרזיטריים שהופכים לכרוניים והחתול אינו מחלים מהם. פעמים רבות מדובר בגורמים זיהומיים שלא יפגעו בחתול בריא ומקבלים ביטוי בחתול עם FIV בשל מערכת החיסון החלשה שאינה מסוגלת להתמודד עם מזהמים אלו.
זיהומים נפוצים בחתול חולה FIV:
• זיהומים של דרכי האוויר העליונות (שיעול, עיטוש והפרשות מהאף)
• מערכת העיכול (בעיקר יופיע שלשול כרוני)
• זיהומי עור חוזרים, זיהומי עיניים ואוזניים.
• אנמיה בעקבות רגישות מוגברת לטפילי דם ותיתכן גם הופעת סרטן.
סימנים נוספים: החתול יהיה עייף, יופיעו אובדן תיאבון וחום, אובדן משקל ונפיחות קשרי הלימפה. מרגע שהחתול נכנס לשלב זה של המחלה תוחלת החיים הממוצעת היא כשנה (עם טיפול תומך).
פעמים רבות המחלה מתבטאת בזיהומים דווקא בחלל הפה ואז ניתן לראות כי החתול נרתע ממגע בפנים, קשיים באכילה או סירוב לאכול וריח רע מהפה. מקרים אלו קשים ביותר לטיפול.
אבחון:
המחלה מאובחנת באמצעות בדיקת דם פשוטה לזיהוי נוגדנים כנגד המחלה בדם החתול. בדיקה זו יעילה רק כ-8-12 שבועות לאחר ההדבקה (רק אז מופיעים נוגדנים) וחתולים שחוסנו כנגד המחלה יופיעו כחיוביים.
חשוב לציין כי גם חתול שנמצא כנושא את המחלה יכול לחיות שנים רבות ללא לפתח סימנים כלל.
טיפול:
למחלה אין טיפול ספציפי, אך ניתן לנסות ולהאריך את חיי החתול ע"י טיפול תומך, הקפדה על חיסונים וטיפול כנגד טפילים ומניעת הדבקה בפרזיטים שונים.
רצוי לשמור את החתול בבית על מנת למנוע ממנו להיחשף למזהמים שונים ולמנוע ממנו להדביק אחרים.
תרופות אנטי-וירליות שמשמשות לטיפול בבני אדם חולי איידס לא הוכחו כיעילות בחתולים וחלקם אף מעוררות תופעות לוואי קשות. משום כך עיקר הטיפול הוא כנגד הזיהומים בהם נדבק החתול ובהתאם לסימנים המתפתחים.
קיים חיסון כנגד המחלה אך הוא אינו מספק הגנה מוחלטת מפני הידבקות, אינו מאפשר לאבחן חתול שנדבק (כיוון שהוא מעורר התפתחות של נוגדנים) ולפיכך אינו מומלץ.
לסיכום
מדובר במחלה וירלית מדבקת רק בין חתולים, למחלה אין טיפול, אבל עם טיפול תומך ניתן להאריך את חיי החתול בחודשים ואף שנים.
למידע נוסף, בדיקה, טיפול וייעוץ בנושא FIV – איידס בחתולים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור
מרפאת דוליטל לחיות מחמד
תל חי 31, כפר סבא
077-4406645
ד"ר טל מאייר, מרפאת דוליטל לחיות מחמד, תל חי 31 כפ"ס, 077-4406645 www.mayer-vet.com
